Error
  • JLIB_APPLICATION_ERROR_COMPONENT_NOT_LOADING
  • JLIB_APPLICATION_ERROR_COMPONENT_NOT_LOADING
  • JLIB_APPLICATION_ERROR_COMPONENT_NOT_LOADING
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1
  • Error loading component: com_content, 1

786

המילה בֶּדֶק מקורה בתקופת בית המקדש בימי המלך יאשיהו בספר מלכים - בו נכתב:

1.   ב- י"ב ב' ויקחו לָהֶם הַכֹּהֲנִים, אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ; וְהֵם, יְחַזְּקוּ אֶת-בֶּדֶק הַבַּיִת, לְכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא שָׁם, בָּדֶק

2.      ב יב,ז וַיְהִי, בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה--לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ:  לֹא-חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים, אֶת-בֶּדֶק הַבָּיִת.

3.      ב יב,ח וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וְלַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת-בֶּדֶק הַבָּיִת; וְעַתָּה, אַל תִּקְחוּ-כֶסֶף מֵאֵת

      מַכָּרֵיכֶם, כִּי-לְבֶדֶק הַבַּיִת, תִּתְּנֻהוּ.

4.      ב יב,ט וַיֵּאֹתוּ, הַכֹּהֲנִים, לְבִלְתִּי קְחַת-כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם, וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת-בֶּדֶק הַבָּיִת.

5.      ב כב,ה ויתנה (וְיִתְּנוּהוּ), עַל-יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, הַמֻּפְקָדִים, בבית (בֵּית) יְהוָה; וְיִתְּנוּ אֹתוֹ, לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה, לְחַזֵּק, בֶּדֶק

      הַבָּיִת.

6.      ב כב,ו לֶחָרָשִׁים, וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת.

יאשיהו עלה למלוכה בהיותו בן שמונה. בשל גילו הצעיר, יש להניח, כי מועצת עוצרים ניהלה בתחילת דרכו את הממלכה. מינויו למלך

התבצע על ידי "עם הארץ"- חוג אליו השתייכו אנשי עילית מירושלים שהתערבו בהמלכת מלך, על מנת לדאוג ליציבות השושלת.

יאשיהו זוכה להערכה "ויעש הישר בעיני ה'",  אמת המידה לקביעת צדיקותו היא דוד, בהמשך נאמר גם, כי הוא הולך במצוות משה.

בשנה ה-18 למלכות יאשיהו, שנת 622 לפנה"ס, נערך בדק הבית. כלומר נערכו פעולות שיפוץ לתיקון הסדקים בבית המקדש.

בתיאור בדק הבית מופיעות שתי קבוצות עובדים:

א. "המופקדים בית ה'"- עובדי המקדש.

ב. אנשי מקצוע, בעלי מלאכה מומחים.

חיזוק בֶּדֶק הבית

בשנת 23 למלכותו של יואש, נודע ליואש שהכהנים לא הצליחו לתקן את כל הפגמים שנגרמו לבית המקדש. בית המקדש היה זקוק

לחידוש ולתיקון, בעקבות מעשי המלכים האחרונים שלפני יואש, עתליהו ובניה, שלקחו את אוצרות בית המקדש וכליו לצורכי עבודה זרה. כתוצאה מכך, סדרי העבודה בבית ה' נשתבשו.

יואש קרא ליהוידע וציווה עליו לערוך מגבית לצורך חיזוק בדק הבית. אנשים רבים הפסיקו לתרום, מפני שהתרומות שימשו את המלכים הקודמים לעבודה זרה, ועל כן יואש ויהוידע הוצרכו לערוך מגבית.

 

וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד, וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ, וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין, בְּבוֹא אִישׁ

בֵּית ה', וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'. וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי

רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית ה',

וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמֲתֻכָּן עַל יְדֵ עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה'.

                                                                                                  מלכים-ב יב, י-יב ' לקוח מתוך הערך כלי שרת בויקיפדיה

בפרקנו מצוי תאור על דרך גביית הכסף למקדש והשימוש בו. בשיחה זו נעמוד על המקורות הכספיים של החזקת בית המקדש ועל הפעולות שעשה המלך יהואש כדי להכניס סדר במערכת כספים זו.המקורות הכספיים של עבודת האלקים בבית המקדש הם שלושה; והם מוזכרים בדברים יהואש לכוהנים:

"ויאמר יהואש אל הכהנים, כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה', כסף עובר, איש כסף נפשות ערכו, כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה' יקחו להם הכהנים... והם יחזקו את בדק הבית...".

יאשיהו מדבר על שלושה מקורות מימון:

(א) "כסף עובר". לביטוי זה אין משמעות, אלא אם כן נזכור את הפסוק בשמות ל יג:

"זה יתנו כל העובר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקודש, עשרים גרה השקל, מחצית השקל תרומה לה' "

כסף עובר, הוא אפוא הכסף שנתנו "כל העובר על הפקודים", שהם הבוגרים מגיל עשרים ומעלה, אחת לשנה, מחצית השקל.

בדברי הימים, בפרק המקביל לפרקנו, קוראים לכסף זה "משאת משה עבד ה'" (דברי הימים ב' כד ו). (כסף זה מיועד להקרבת קורבנות, והעודף - לבדק הבית). (ע' מלכים יא)

 " (ב)איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה', והיה ערכך הזכר מבן עשרים ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקודש".

לכל אדם, בהתאם לגילו ולמינו יש "ערך" כספי, וכאשר הוא נודר למקדש את ערכו, הוא משלם סכום קצוב, בהתאם לרשימה המובאת בפרשת בחוקותי שבספר ויקרא. נשים לב כי "איש כסף נפשות ערכו" הוא נדרים בסכומים גבוהים למדי.

)ג)מקור המימון השלישי של בית המקדש הוא "כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה'". כסף זה הוא כסף נדרים או נדבות שאדם נודב לבית המקדש, ותרומות אלה היו נפוצות בכל הדורות. (בספר עזרא, למשל, אנו קוראים כי ראשי האבות "התנדבו לבית האלקים להעמידו על מכונו, בכחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבואות ואלף, וכסף מנים חמשת אלפים, וכתנות כהנים מאה" - עזרא ב סח-סט).

המלך יהואש התייחס, אפוא, לשלושת מקורות מימון אלה: "כסף עובר", שהוא מחצית השקל, "איש כסף נפשות ערכו", שהוא נדר שאדם נודר את מחיר עצמו למקדש; ו"כל כסף אשר יעלה על לב איש", שהוא כסף הנדבות שנידבו למקדש.

כסף זה מיועד ל"בדק הבית", פירוש: לאחזקה שוטפת של בית המקדש. הצעתו הראשונה של יהואש הייתה ששיטת התשלום תהיה גלובאלית: הכוהנים יקבלו את כל הסכומים האלה, ולא יצטרכו לנהל ספרים על הכספים שקבלו, ובמקביל האחריות לבדק הבית כולו עליהם, ואין הם צריכים להוכיח כי הוציאו את כל הסכומים שקבלו. יתירה מזו: תחומי האחריות של הכוהנים נקבעו כך, שאם ההוצאות גדולות מן ההכנסות - עליהם לבצע את הדרוש בלי לקבל תוספת; ואם ההוצאות קטנות יותר, יתרת הכסף להם.

שיטה זו בהפעלת מערכת הכספים שבמקדש נכשלה. לאחר שנים מגלה יהואש כי הכוהנים אינם מחזקים את בדק הבית, למרות שהם ממשיכים לקחת כסף מאת העם. המלך חושד בכוהנים שהם משתמשים בכסף לעצמם, ואילו הכוהנים טוענים כי הם צוברים כסף כדי לבצע פעולות שיפוץ נרחבות.

המלך אינו משתכנע, ומשנה את השיטה. מעכשיו הכסף מוכנס לארון העומד בבית המקדש, כאשר על פתיחתו מופקדים שני אנשים: סופר המלך, והכהן הגדול או נציגו. מכאן ואילך מקבלים הכוהנים כסף המיועד למטרות מוגדרות של אחזקת בית המקדש, והם צריכים להשתמש בכסף לפי הנחיות הגזבר. למרות שינוי השיטה, האמון לא הופר.

"ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה, כי באמונה הם עושים".

הכוהנים לא נדרשו לתת קבלות תמורת כל הוצאה שהם מוצאים, שכן משעה שנתמנו האנשים לתפקידים בכירים בעבודת המקדש, ניתן בהם אמון מלא.

ינשוף (שם מדעי: Asio) הוא סוג של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים. גודל הינשופים הוא כגודל פרגית, אך בגלל נוצותיהם הם נראים

גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד,

קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצוידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים

האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים בחלק הקדמי הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. עיניו ואוזניו של הינשוף מוקפות בזר של נוצות, דבר המשמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב

את ראשו בזווית של 180°, ואף יותר.

הינשוף פעיל רק בלילה וצד את טרפו בצורה הבאה: הוא עף בשקט בחושך מוחלט ואז הוא מתנפל על הטרף, הורג אותו בעזרת טפריו וקורע

ממנו חתיכות בעזרת מקורו המאונקל. הינשופים מבחינים בטרף בעזרת עיניהם החדות המותאמות לראייה בלילה, ובעזרת חוש שמיעתם

המחודד. לאחר סיום עיכול הטרף, הינשוף מקיא את החלקים (צניפה) שאינם יכולים להתעכל בגופו, כגון: נוצות, עצמות ושערות. מזונם העיקרי

של הינשופים הוא: עופות קטנים מהם, מכרסמים, זוחלים, חרקים ודגים.

הינשופים חיים בזוגות, והם מחלקים את התפקידים ביניהם. הנקבה מטילה ביצים, ודוגרת עליהם. הזכר מביא מזון לגוזלים, עד שהם לומדים

לעוף, ומסוגלים להזין את עצמם לבד. הינשופים אינם בונים קנים, אלא גרים במקומות נטושים וחשוכים כמו: גזעים חלולים של עצים, כוכים,

סלעים, או קנים נטושים של ציפורים אחרות. הם מטילים בין 2 ל־9 ביצים לבנות (לעתים נדירות מאוד הם מטילים 12 ביצים). הגוזלים יוצאים מהביצה עיוורים, ומכוסים בפלומה דקה.

הינשופים כוללים כ-15 מינים המצויים בכל העולם, מלבד מן האזור האוסטרלי. בארץ ישראל ישנם שני מיני ינשופים:

·   ינשוף עצים - ינשוף שוכן יערות, הנודד בחורף מן הצפון לדרום. יציב, חורף וחולף שכיח  בישראל.

·   ינשוף שדות - שוכן בנוף פתוח, ונראה גם ביום. חולף וחורף נדיר למדי, ומקנן נדיר ביותר בישראל.

תכונות הינשוף

הינשוף הוא עוף דורס אשר ניזון בעיקר ממכרסמים. בכל מקום בו חיים בני אדם מצויים מכרסמים, לכן ניתן למצוא ינשופים בקרבת בני אדם.

קיימים למעלה ממאה מיני ינשופים. רוב הינשופים פעילים בלילה אך יש מינים, כמו הינשוף המושלג והינשוף קצר האוזניים, הפעילים וצדים

בכל שעות היממה.

ראייתו ושמיעתו של הינשוף חדים במיוחד הינשוף רואה היטב ביום ובלילה, אך בלילה ראייתו יעילה וחדה יותר. הוא רואה בחשכה ומזהה

בדייקנות כל צליל. עיניו ממוקמות בחלק הקדמי של הראש. אישוניו מגיבים במהירות לשינויים בעוצמות האור והוא מבחין בכל תנועה. יכולת זו מאפשרת לו לאתר בדיוק רב את טרפו. הינשוף אינו מניע את עיניו אלא את צווארו, תנועה רחבה המאפשרת לו לכסות שדה ראייה נרחב.

המהירות הרבה בה מסובב הינשוף את ראשו יוצרת את הרושם של סיבוב מלא בן °360. אוזניו של הינשוף מוקפות בזר של נוצות, דבר

המשמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן. לרוב, הכנפיים שלו גדולות ביחס לגוף. לרוב נוצות הכנפיים גדולות ביחס לגוף של הינשוף

ולכן מעופו שקט. זה מקל עליו את הציד ומאפשר לו מעוף איטי, חלק ושקט, מבלי שהטרף ידע כלל כי הוא ניצוד, עד לרגע בו ניחתת עליו המכה והינשוף נועץ את ציפורניו ומקורו החדים כתער.

יש מינים, כינשוף קצר האוזניים, הנחשבים לאמיצים ומיטיבי עוף מבין העופות הדורסים, ומהירים אף יותר מהנץ.ינשופים רבים אוהבים לחיות

לבד ומתקרבים לאחרים רק לצורך רבייה. הינשופה מזדווגת רק כשיש לה אמון מלא בזכר. יש בהם, כמו לילית האסם, והינשוף החופר המוצאים

בני זוג לכל החיים. אחרים נפרדים לאחר שהגוזלים עזבו את הקן. חלקם אינם בונים קינים אלא מטילים ביצים על התפצלות של ענף, בקינים

נטושים או במקומות מסתור שננטשו על ידי בעלי חיים אחרים.

מקור הסמל של  בֶּדֶק – לוגו הינשוף

על בחירת הינשוף כסמליל (לוגו) של בֶּדֶק נעשתה כלאחר מחשבה מעמיקה וטומנת בחובה משמעויות איתן אנו מזדהים ואליהן אנו שואפים.

שמו של הינשוף נגזר מהמילה "נשף", שפירושה "לילה", וגם בגלל קולות הנשיפה שהינשוף משמיע. עוד מימי קדם ובמשך מאות שנים נקשר הינשוף בפולקלור, סיפורים ואגדות הנושאות מוסר השכל, ערנות וחכמה, יש שיאמרו בשל עיניו הגדולות ואחרים יטענו שבשל מבטו השקט והבוחן ממרומי מקום מושבו.

סגולת הינשוף מסמלת וקשורה ב: חוכמה, תבונה, ערנות, ערמומיות, קסם, נבואה ומעוף מחשבתי ומוכר בתור סימן לעתידות.

דמות הינשוף מופיעה בדתות, עמים אגדות וסיפורי פולקלור רבים:

הינשוף בקבלה היהודית

הקשר בין בדק-בית, בדק - וינשוף

מקור מהות ופירוש השם בֶּדֶק

על פי הקבלה, החלום הוא בעל משמעות ופירוש נכון של החלום מאפשר לאדם החולם להציץ אל העתיד, או לפתור בעיות בהווה, או לקבל אזהרה נבואית .

עם הזמן, נאספו סמלים המופיעים בחלום ומשמעותם. כאשר ינשוף מופיע בחלום הוא מסמל: חוכמה ויכולת שיפוט המצב.

הינשוף במיתולוגיה

תיאור מצבי חיים אנושיים בדימויים תכונות ויכולות על-אנושיים מן החי נמצא כבר בחשיבה האנושית הקדומה, כך גם הגדרות של תכונות אופי אנושיות, או של מושגים מופשטים על ידי שמות בעלי חיים ובעלי כנף: חוסר יציבות - פרפר; חריצות - נמלה; תמימות - יונה או טלה; זיוף ורמאות - תנין; אומץ - נשר (בארה"ב) או תרנגול (בצרפת) או אריה (באנגליה) או נמר; חכמה – ינשוף.

היוונים הקדמונים קישרו את הינשוף עם אתנה, אלת החוכמה היווניה, ראו בו את סמל החוכמה והציבו אותו כשומר על האקרופוליס. מסופר כי אתנה, נהגה לשאת ינשוף על כתפה, וזה גילה לה וחשף עבורה את אמיתות שלא היו גלויות ונראות לעין.במיתולוגיה ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, הינשוף הוא העוף המקודש

לכן, מסיבה זו נעשה לסמל המדע, ואף סמלם של מטבעות אתונה, בהם הוא מוטבע ומופיע בדרך כלל.

הינשוף בפולקלור אינדיאני

בשבטים אינדיאניים שונים הוא קושר עם הגנה, פוריות, ראיית הנולד ומאגיה.

הינשוף היה סמל לנשיות, לירח וללילה. מפני שהירח מעורר את יצר הגברים ואת הינשופים לפעולה, ראו בינשוף סמל לפוריות ולפיתוי.

על פי אמונה אחרת טענו כי רוחות המתים מתגלמות בינשופים. היותו ציפור לילה, והיות הלילה סמל לחשכה הפנימית – המקום בו שמורים הסודות, חיזק את האמונה כי יש ביכולתו של הינשוף לדלות סודות מאנשים.

כאשר מופיע הינשוף , ניתן דגש לחוכמה, לראיה הרחבה והחדה ולהתבוננות שקטה לפני פעולה מוצלחת. יתכן ומעיד על ראיית הנסתר ועל קסם.

הינשוף מדבר על ההבחנה החדה ועל זיהוי מניעים כמוסים. גם אם איננו מודעים ליכולת זו במלואה, הסביבה חשה בה ויתכן שאף נרתעת ממנה, בשל עוצמתה.

האינדיאנים קוראים לנוצות שלו "נוצות מתעתעות" או "נוצות הרמאי",הינשוף הוא אולי החיה המזוהה ביותר עם החכמה. בדרך כלל בולע הינשוף את טרפו בשלמות, מצד הראש. בכך, מכניס הינשוף תחילה את החוכמה של הניצוד.

"אנשי הינשוף" פשוט יודעים דברים, פועלים מתוך רצון תמידי לדחוק את גבולות התודעה, או כל גבול אחר. רחבי דעת, חיוביים ולרוב אופטימיים.

רוחניות ומיסטיקה

סגולות הינשוף הן חוכמה, קסם, ראיה הרחבה, התבוננות שקטה וראיית הנסתר.

הינשוף מדבר על הבחנה חדה ועל זיהוי מניעים כמוסים. מקשרים את חדות הראייה והשמיעה גם לראיית ושמיעת הנולד. יכולות בלתי רגילות אלה מעוררות לעיתים פחד ורתיעה בסביבה הקרובה. גם אם אינכם מודעים ליכולת זו במלואה, הסביבה חשה בה ויתכן שאף נרתעת ממנה, בשל עוצמתה. למינים כגון האוח האמריקני והלילית הצורחת יש ציציות נוצות המזכירות אוזניים, אשר הפכו אותם סמל למי ששומעים את אשר לא נאמר. כך גם בעלי סגולת הינשוף, רואים ושומעים את שאחרים מנסים להסתיר ועומדים על דקויות. יש להם יכולת לחדור אל חשכת נשמתם וחייהם של אחרים.

הינשוף מזכיר לכם להשתמש ביכולת ההתבוננות החדה והשקטה להבנת מצבים שימו לב לסימנים שמגיעים אליכם בחלומות או במדיטציות ולראיית האמת כולה האמת תמיד מביאה להארה.יש לשים לב לסימנים ולאותות המגיעים בלילה, מי שהינשוף דומיננטי בחייו, יפעל במיטבו בלילה.

על אנשי הינשוף להיזהר בכל הקשור לצווארם ולשמור על גמישותו.

לילית האסם, אחד ממיני הינשופים הנפוצים, מכונה לילית הרוחות. זאת בשל נוצותיה הלבנות היוצרות בלילה תחושה של רוח רפאים. מכאן מתחזק הקשר בין הינשוף לרוחות, לקסם ולמאגיה. לעיתים קרובות מהווה הינשוף סגולת מכשפים. הוא מלמד על משיכה למאגיה ועל הצורך לעמוד בפיתוי של עיסוק במאגיה שחורה או כזה המכלה אנרגיה של אחר. יחד עם זאת, מייחסים לו גם כוחות ריפוי חזקים.

למי שיש את סגולת הינשוף מומלץ לו לעבוד בשקט כדי להצליח.

מכון בדק הפירמה האורגינאלית

מכון בדק הוא מהראשונים אשר נקרא כך כבר מתחילת שנות התשעים, אך כיום, צצות להן כמו פיטריות אחרי הגשם או חדשות לבקרים, חברות המשתמשות במושג בדק או בדק בית וזאת על מנת ליהנות מהשם הטוב והמקצועי של בדק מהמוניטין רב השנים ויוקרתה, סיבה נוספת לשימוש בשם בדק היא הרצון לבלוט ולהתפרסם בחיפושי האינטרנט לכן חברות רבות מוסיפות להן את צירוף המילים בדק או בדק בית בתחילה או כסיומת לשמן לכן המלצתנו היא כי תיזהרו מחיקויים!!!  – הקפידו לוודא שהנכם פונים לפירמה האורגינאלית, בדק יש רק אחת. הפירמה האורגינאלית שסימולה BEDEK עם לוגו הינשוף, שפרטיה באתרי החברה: www.bedek.co.il

הפירמה האורגינאלית הוותיקה הידועה ובעלת המוניטין, שמיצבה עצמה כחלוצית וכחברה מובילה אמינה ומקצועית בישראל, ששמה הגנרי הפך זה מכבר מודל לחיקוי מאחר והטמיעה וביססה בשוק ובתחום ההנדסה האזרחית את המונח

"סטנדרט בדק " שהפך שם נרדף לאיכות ורמת ביצוע קפדנית ומקצועית בפי חברות בניה וקבלנים. זאת בעקבות פעילותנו רבת השנים בתחומים פיקוח על הבניה, בדק בית , ביקורת מבנים וטיב הבניה לאיתור ליקויי איכות, סטיות תקן ואי

התאמות, ליקויים, כשלים תכנוניים, מפגעים.

טובתו של הלקוח ושמירת האינטרס הכלכלי שלו חשובים לנו, אנו חותרים למצוינות והוגנות ושמים דגש ומטרה על שירות יסודי וקפדני – ללא פשרות.

כמו כן, ניתן להסתייע בשירותנו בפתרונות ופיקוח על הבניה , קונסטרוקציה, ביסוס קרקע , חוות דעת מהנדסים ייעודיים מומחים, במחלקת השמאות במכון - שמאים ותיקים ומנוסים בעלי שם והכרה רבה: שמאי מקרקעין , שמאי חקלאית ,  שמאי רכב, שמאות מבנים ושמאי רכוש. ללקוחות פרטיים, חוות דעת שניה / נגדית בלתי תלויה אמינה, יסודית ומדוייקת בעלות משקל מוכח לצרכים משפטיים.

בדק אתכם ברגע הקובע - כי אין הזדמנות שניה

ייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחייבות - נשמח להעניק לכם משירותנו!

השירותים ניתנים בפריסה ארצית מוקד ארצי ומענה  24 שעות

 1800-755-500